החלטה בתיק ב"ל 16499-10-10

1.       לפנינו תביעה של התובעת ובה היא עותרת להכיר בה כמי שארוע לבבי שעברה ביום 3.3.09 הוא תוצאה של תאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1995 (להלן - החוק), מיום 2.3.09.

2.       ואלה עובדות המסגרת הרלוונטיות לעניננו, כפי שהן עולות מעדותן של התובעת ושל הגב' נעמי פרקש ומן הראיות שבפנינו:

א.      התובעת, ילידת 1949, מועסקת כאחות מוסמכת בבית חולים בלינסון משנת 1973. שנים האחרונות הועסקה התובעת כאחות 'רזרבה' במשמרות ערב.

ב.       קודם שנכנס לפרטי הארוע נסביר את מתכונת העבודה. במסגרת הנהלת הסיעוד של בית החולים נקבעות לכל יום, מבין עובדות הנהלת הסיעוד (להלן - אחיות כלליות), 'תורניות' למשמרות בוקר, ערב ולילה שתפקידן לטפל בבעיות של תגבור כח אדם סיעודי במחלקות השונות. תגבור כח האדם נעשה משני מקורות: האחד לצורך 'שמירות לא רפואיות' והוא בד"כ כח אדם 'קנוי' (דהיינו, חיצוני לבית החולים), השני לצורך 'עזרה למחלקות' והוא על בסיס אחיות (מעשיות ומוסמכות) המצויות ב'רזרבה' של הנהלת הסיעוד.

כעולה מעדותה של הגב פרקש, 'תורנית' הבוקר מתכננת את השיבוץ למשך אותה היממה. על בסיס תכנון זה והנסיבות המשתנות ניתנים פתרונות על ידי האחות הכללית שהיא 'התורנית' באותו מועד - תורנית הבוקר, הערב או הלילה.

לכל יום שכזה מוכן סידור עבודה שבתחתיתו חותמות התורניות.

ג.        ביום 2.3.09 ביצעה התובעת משמרת לילה משעה 14:00 ועד לשעה 23:00.

ד.       ביום למחרת, 3.3.09 (יום ג' בשבוע בו התובעת אינו עובדת בו באופן קבוע ), בשעה 11:30 לערך , בעת שהתובעת שהתה בביתה היא הזמינה בדחיפות נט"ן בשל "כאב שורף בחזה מקרין לגב .... מזה 4 שעות" (נת/5).

ה.      התובעת פונתה לבית החולים בילינסון לטיפול נמרץ לב, שם עברה צינתור ומשם עברה למחלקה. ב'גיליון הקבלה' למחלקה נרשם, בין היתר, כך: ".... הבוקר התעוררה עם לחץ וכאב בין השכמות, עם הקרנה לשתי הידים, הופיע ב- 9:00 ללא הטבה עם אופטלגין, הוזמן נט"ן (לפי אק"ג ב- 11:56), ....." (נת/6). בסיכום הקבלה נרשם: "תלונות הופיעו הבוקר אך לראשונה יום טרם קבלתה שחלפו עם אופטלגין".

3.       ואלה העובדות שנוגעות להליכים מול הנתבע וקדמו לתביעה:

א.      ביום 21.10.09 הגישה התובעת לנתבע, באמצעות בא כוחה, הודעה על פגיעה בעבודה (נת/1א'). בתאור הפגיעה נרשמה הפניה לתצהיר של התובעת מיום 29.9.09 אשר צורף לתביעה . תצהיר זה הוא אף תצהיר עדותה בתיק זה. בתצהיר זה טוענת התובעת ל'ארוע חריג' ביום 2.3.09 בשעה 14:00 - 14:15 לערך. וכך מתואר בתצהירה של התובעת ה'ארוע החריג':

"5.          באותו ערב האחות הכללית של משמרת הערב - הגב' נעמי פרקש הורתה לי לגשת ולשמור על חולה שזקוק לשמירה שאינה רפואית עקב מצב פסיכיאטרי. כאשר ישנו חשש שחולה עלול לפגוע בעצמו או באחרים מצמידים לו שמירה שאינה רפואית.

 6.           מדובר בתפקיד שאינו מתפקידיה של אחות מוסמכת ומשך 36 שנות עבודתי לא ביצעתי אותו ולו פעם אחת. מי שמבצע תפקיד זה אלו כוחות עזר שמגיעים לבית החולים או "כוח קנוי" ולא אחות מוסמכת.

  7.          לאחר שהגב' פרקש הורתה לי לבצע זאת הרגשתי מושפלת ורתחתי מזעם שכן לאחר 36 שנים במקום העבודה הרגשתי כי מתייחסים אלי בצורה כה מזלזלת. הגב' פרקש ניסתה לשכנע אותי אמרה לי: "לא יהיה לך מה לעשות, תשבי ותנוחי".

   8.         סירבתי בכל תוקף והגב' פרקש ביקשה להטיל את מרותה עלי, אך אני עמדתי על שלי תוך כדי שחמתי בוערת בי להשחית. תחושת העלבון צרבה בגרוני וגרמה לי לכעס רב.

   9.         הגב' פרקש נכנסה לחדרה והתייעצה עם עובדת בשם דינה אלבוחר - שהייתה עדה לכל האירוע. לאחר ההתייעצות נשלחתי לעבוד במחלקה פנימית ו' (המכונה:"רקאנטי")".

ממשיכה התובעת וטוענת בתצהירה כי במהלך משמרת הערב "זעמתי ורגזתי" וכי במהלך הלילה נדדה שנתה וחלפו בראשה מחשבות הכיצד יתכן שהיא 'תזרק' לכל מקום שהאחות הכללית תרצה, חשה כעס, בושה ופחד מפני הצפוי נוכח הרמת הקול והסרוב לשיבוץ הראשוני. לטענתה בשעות אלה חשה ברע ולקראת בוקר חשה "שריפה מתחת לשכמה שמאלית  ...." והזמינה אמבולנס.

ב.       ביום 19.1.10, מטעמים שלא הובררו לחלוטין, הוגשה לנתבע הודעה נוספת על פגיעה בעבודה (נת/1ב').

ג.        ביום 30.6.10 נחקרה התובעת על ידי חוקר הנתבע (נת/2א') . לטענתה בזמן שהמתינה לשיבוץ שמעה את הגב' פרקש - תורנית הבוקר, אומרת לגב' דינה אלבוחר - תורנית הערב, כי ניתן לשבץ את התובעת לשמירה, ואז פנתה אליה הגב' פרקש והסבירה כי מדובר בשמירה לא רפואית. וכך ממשיכה התובעת ומתארת "הייתי המומה  מעצם הרעיון והפניה שלה אלי והגבתי מיד. אמרתי לה לאחר שהבנתי שכוונתה אלי "מה זה צריך להיות?" היא ניסתה לשכנע אותי שכן העלה (צ"ל אעלה - א.א.) לבצע בטענה שזה לא קשה ושאני רק צריכה לשבת על כסא, אני רתחתי מכעס, מעצם ההשפלה לאיזה רמה היא מורידה אותי, 40 שנה אני במקצוע ובחיים לא היה לי כזה דבר, הודעתי לה שאני לא עולה!". היא טרקה את הדלת. אני ישבתי שם ובכיתי ולאחר כ-5 או 10 דקות נעמי יצאה שוב מחדרה ואמרה לי "טוב תעלי לרקנטי" (למחלקה פנימית ו')" . לטענתה ביצעה את המשמרת עם כאבים בחזה ובגב והרגישה לא טוב. לטענתה אף אמרה לאחד האחים שם - חאלד מטירה, כי היא עומדת "לעשות התקף לב". לטענתה בסוף המשמרת חזרה לביתה, עדיין היתה בסערה נפשית והלכה לישון רק בשעה 3:30. לטענתה בשעה 4:30 התעוררה וחששה שעוברת התקף לב ובשעה 8:00 - 8:30 הזמינה נט"ן מפתח תקווה שהגיע בשעה 11:00 לערך. לטענתה, כאשר נשאלה על ידי המצנתר מה קרה היא אמרה לו "שהרגיזו אותי טוב מאד אתמול בערב".